חסד (Kindness)

פעולה מרצון להפחית פגיעה ממשית של אחר או לסייע לו לקראת מה שהיה בוחר אילו היה מסוגל — בלי לחצות את גבולותיו או לבטל את הסכמתו של פועל מסוגל. חסד מוצע, לא חייב; אי אפשר לדרוש אותו, לאכוף אותו או לקחת אותו. מה שמוטל בכפייה על מישהו אינו חסד אלא פגיעה, ללא קשר לשם שניתן לו. לפועל מסוגל, חסד מכבד סירוב: עזרה רק בהרשאה, או בדרכים שאינן פולשות לגוף, לרכוש או להסכמים. למי שחסר זמנית את היכולת להבין סיכון אמיתי — כילד קטן או אדם מושבת זמנית — חסד עשוי לכלול את המינימום ההכרחי של אפוטרופסות זמנית למניעת פגיעות שאינם יכולים עדיין להעריך, תמיד במטרה לשחזר בעלות עצמית מלאה ברגע שיוכלו. אפוטרופסות שחורגת מן הצורך, נמשכת ללא סוף, או מונעת צמיחת יכולת, אינה חסד אלא שליטה. חסד אינו הדדיות, צדק או אהבה: הוא אינו מוחק אשמה, אינו סוגר חוב מוסרי, ואינו דורש קשר מתמשך. הוא טוב כשהוא מכבד הסכמה ואינו יוצר נפגע שלא רצה בכך; אינו טוב כשהוא מבטל אוטונומיה, מסתיר הטעיה, או מתייחס לבוגרים מסוגלים כאילו אינם יכולים לבחור.