חוזה (Contract)

הסכם מרצון המעביר בעלות על דבר נדיר מפועל אחד לאחר, מיד או בהתקיים תנאי מוצהר. חוזה מזיז רכוש; הוא אינו כובל את הרצון. הבטחה כשלעצמה אינה יוצרת מחויבות, ככל שאחר הסתמך עליה. מילים, התנהלות ונסיבותיה של עסקה יכולות כולן להראות שהקניין עבר, במקום שזו משמעותן; שום צורת מילים אינה נדרשת ואף אחת אינה אסורה. חוזה ניתן לאכיפה משום שהבעלות כבר עברה: הדבר שייך עתה למקבל, ומחזיק המעכב אותו מבצע גניבה. העברות יכולות להמתין לתנאי — תשלום עם המסירה, קנס על כישלון, ערבון עם אי־פירעון — והצדדים רשאים לקבוע כל תנאי ששניהם מסכימים לו. במקום שהתנאי לא התקיים, שום קניין לא עבר, ולאיש אין תביעה. עבודה אינה ניתנת להעברה בדרך זו, משום שהרצון אינו ניתן להפקעה על פי בעלות עצמית. חוזה לשירות מעביר אפוא כסף עם הביצוע, לעולם לא את האדם; פועל שאינו מבצע פשוט אינו מרוויח אותו.